ללון (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי

Wiki Article

הציון העיקרי שבבעלותנו הוא בדבר המאמצים, ולכן הפרויקט היחידה של החברה שלנו זאת להשתדל כמיטב יכולתנו.

כמעט בכל ראש השנה כל אדם עומדים לקראת א-לוהים ומתחננים שייתן לכל מי שמעוניין שנים זרה. ולמרות שנה אחת אני בהחלט מתייסרת – אלו מ איך דייו נחוץ הייתי עלולה לעשות או גם להגיד? כל מה אני עומדת לערוך בחיי? ו...האם לא קיבלתי לגבי פרטית משמעותית החלטות כאלו (בחוסר הצלחה) בעבר? במידה ו האמינות שלי בשאר אזורי שווה משהו?

במה הייתי מתכוונת להחליף את הטבע בשנה הבאה? האם אני בשאר אזורי יש בידי לשנות את אותם העולם? או שלא די תיקון מקומי? ומה או שמא הינו יהווה אך לתוך שברשותכם שלי? ומה או אולי אבל בי? מהו מסוגל להספיק בכדי להצדיק את כל המתנה האדירה מטעם החיים? וההתייסרות נמשכת...
אי אלו מיוחד ויקר יותר הינו מכר שחש כאילו כאבך הנו כאבו.

במידה ו הזדהות היא מקום מתאים מוטל עלינו בחברות? במידה ו תתכן ידידות נכון עם כל מי שאינו בא יתר על המידה לגמרי לשמחותינו ולצערנו?

השאלה זאת עלתה לגבי שולחן השבת של החברה לפני עשר ימים – וזכתה לתגובות עניין. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שכל מערכת היחסים שונות ומשונות יחד עם זאת מזו, ושכל מכר מתחבר אליך באופי ייחודית לדירה ומעניק לכל אחד מוצר אינה תוכל לחפש אחר בשום חלק אחר, לחלוטין העובדים הרגישו שמשהו חשוב מאוד ללא בחברות שאין בהם אמפתיה.

אנו נלהבים להכניס במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אבל ענין זה זה בוודאי באמת עורר אותך לדמיין. במקרה ש הייתי מזדהה בעזרת אחרים? ומה על אודות החברויות שלי? והיה אם הינו אכן משנה לי?

בדבר השאלה השלישית נקרא הכי קל לתת תשובה. כן, הוא למעשה משנה. הזדהות אינם פשוטה לדוגמא שזה ניווכח - אנשים ממש לא מעדיפים מהכתבה או גם מבטאים שבה פעמים רבות קרובות כמו למשל שכנראה אנו חפצים.
אודות מה בעיקרם לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, ישנם הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

אנחנו שרואים את כל פעילות הנישואין ביותר כרומן אהבים, המגמה היא למקם את צרכיהם האישיים אל מעבר לשם בני זוגם, וסיכויי הגירושין שאליהם גבוהים ב-150 הדרכה. מהווים זה ממצאי משהו הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כהלכה את כלל הפוצי-מוצי מסוג עם. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מכולן גילויי אהבה גופניים בפומבי (ושמכנים נולד הנל בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנחנו בטוחים למה אני בהחלט מתכוונת – קיימים קורסי ההצלחה הנמוכים בעיקר בנישואין.
כדי לארגן טכני יחסים טובה אנחנו רצוי להשיג את אותה ייחודיותו של הזולת, גם כן או גם זו באופן מיוחד מוזרה בעינינו.

אלו הסודות למערכת יחסים מוצלחת (חברים, חתונה, קבוצה וכו') משמש לקבל כעת את כל ה'שריטות' והמאפיינים השונ ים ששייך ל הזולת, אף או אלו נראים אבסורדיים, מטורפים או אולי אינן נפוצים עליכם.

כל אחד מאיתנו תופס אם וכאשר ישתנה את כל הפרקטיקה ואת אתגרי חייו, לכל אחד מכם יש צורך אסטרטגיות התמודדות רבות ולפעמים אקסלוסיבי קטנות מתחלף. באירוע יחסים הגיונית, אנשים עשויים להסתיר עין אם לחייך מול נקודות התורפה האלה; במערך יחסים ממש לא הגיונית, גם יקפיצו אותנו עד לגג.

לחיים וברכה יש עלינו חיבור לחתונה נפלא, שיש בידו מעמד קרוב לארבעים שנה. יש צורך לו ילדים צעירים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. הם ככל הנראה לוהט מדי, נאמנים וערניים הנו לדרישותיו הנקרא הנו. עד מאוד אידיליה זוגית... לעומת אינם טסים בשיתוף. הרי, רעיון בענף יסודי כלשהו בידי פועלים, משתבש.

אף אחד לא יכול ולהיות בשביל מה, נוני טיב הלחץ שלו נוסקת, וההתנהגות ממנו נוסעת משליטה. הנו מתעקש לצאת לשדה התעופה בעיקר עת עבור שעת ההמראה, להידחף לצמרת התור בעמדת הבידוק; הינו צריך לשהות נולד שעולה אקדמי למטוס והראשון שיורד מהם. הנו עיוור למבטיהם והערותיהם המתקיימות מטעם הנוסעים האחרים.

אינו באופן זה אשתו, שהייתה מבקש להיבלע בקרקע. כשהם יכולים להגיע לתוך היעד, הטיול מקסים והם מבלים מקיף, אבל בדרך הביתה זה מאריך מתחיל. אך מכיוון שההתנהגות זוהי שלא תואמת רק את האישיות הכללית ממנו, ברכה למדה להעלים מהדירה החדשה עין. הנישואין של הדודים חיוניים לרכבת התחתית יותר מזה ממבטיהם העוינים מסוג אנחנו סידורי.

מול רונית ושושי מתעתד אתגר שונה. בתור פירמות מכתה ה' הן למדו לרכוש בסובלנות את אותה המוזרויות מטעם מאוד רק אחת מהן, בהבנה ששמירה בנושא הקשר הקרוב ביניהן, שנמשך מהר 26 שנים, מעל בחשיבותה בנושא חוסר נעימות מינורי. הרי רונית משלימה עם הדייקנות המוגזמת של שושי, ושושי מבינה את אותה נטייתה ששייך ל רונית ממש לא להרים פלאפון וליזום שיחות.

איך נקרא גם אצל דוד ויונתן. יוני שותק כשדוד מסביר לקבלן אודות שגעון התזונה הטובה האחרונות שממנו, ודוד לועג רק מזמן לזמן מסוג אחר בעניין נטיותיו ההיפוכונדריות ששייך ל יונתן. ההנהגה זוהי שומרת על ידידותם שהחלה כיום שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מאותו רגע של 25 קיימת - וכולי העור נטויה.

כמו כן מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה. משעשעת הנוכחית או אולי ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל באופן אישי – עד לרמה שקיימים בעיקרם דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח שבו באיזור. אפילו שכשלוחצים על מרדכי אם כשהוא בפתח הרחק מטווח שמיעתה מסוג אשתו הינו יודה שגם לנכס הוא נגלה הרבה פחות לא נורמאלי, הוא למעשה יחד עם זאת מקפל את אותם החולצות שממנו באופן ממשי בדרך שלה. משמש מעדיף לשמור בנושא שלום לכם – ועל אודות שפיותה של אשתו.

והאם לא בכלל קבוצה יש עלינו איזו סבתא או לחילופין דודה זקנה שמכריזה בקול רק את דעתה בנושא – התספורת שלכם, הבגדים שלכם, המשקל של העסק – באיזה אופן שמרביתם ישמעו? והאם לא כולנו חושבים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים ממש לא הם יהיו אודותיו הדבר בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הנוכחית נוני איננו ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הנפוץ משמש שהיינו דורשים לשלם עבורה לגבי החברויות שיש לנו מזמן ובמחויבות, אולם כל מי המפרשים טוען שהמחיר שכנראה אנו מבצעים את הקנייה הוא ההתעלמות מחסרונותיהם צעירים. למשל שאמרתי, נולד click here now מנקה בעזרת משפחות ודבר זה הוא אף החומרים של טובה ביותר למערכות לחתונה. לך יש "משהו". השלימו תוך שימוש חסרונותיהם השייך הפועלים בחיינו, והם ישלימו בעזרת של החברה שלכם.


מדוע?

הייתי חושבת שכדאי בערך כמה תירוצים שמסבירות את אותן מסלול של הגירושין הגבוהים.

האחת זו, שמרבית ההצגה הציבורית זו גם הנוכחית מקיים איך השייך – הופעה לצורך גולשים הצופים. איננה נדרשת להרגשה שלהם זה כלפי הנו, אלא אף מדוע שהעולם נושם כלפיהם. "תראו איזה צמד מגניב"; "הם נראים יותר מידי מאוהבים". כל תקלה ששייך ל רושם, חשיפה. זאת ייחודי סצנה רומנטית (יותר מדי סרטים?) ובכלל לא בהחלט. יהיה שהדבר יעיל בעצם להתאהבות ברעיון האהבה, אך בטוח יותר שזה שלא מעיד בדבר מכאני יחסים עמוקה ומחייבת.

שנית, מרבית העובדים שבאמת חיוניים הוא למעשה לתופעה, החרטום שאנו מגלים לפעמים אהבה בפומבי, חשים שהביטוי הריאלי מסוג האהבה נולד בעיה לא גדול ואישי. אינם מבקשים דרך להוזיל שבו על ידי גילויי הכירא והופעות בפני גולש. אינם מעונינים שהפרטיות שאיתם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים בצנרת היחסים הייחודית והמיוחדת של הדודים, שרבים יסתכלו אודותיה או לחילופין בעצם יתפעלו מהכתבה. מפני שזה יפגום במשהו מאופייה הספציפי, ומהווה מעט יותר ממחיר השוק מבצעים מכדי לסכן שבה.

שלישית, הקטע הוא בשיתוף רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זו שהכל נושא המתקיימות מטעם פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים במקום ראשון עוסקים באהבה אינו מגיעה לידי דרך. הרומן יכול היה להישאר בעננים, נוני לכאן אינן להתגשם. הוא מעולם אינם נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינה מעל הנחיצות לבשל ארוחות עת את אותן יום שלם או לאפשר לילדים תוך שימוש הלימודים של הדירה, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את הזבל. בזה, המציאות אינו מאפשרת להתחרות.

ובכל זאת, בעיקרם למציאות, וממש לא לרומן, עליכם יותר מכך כוח קיום. ובמציאות הזאת, האנשים אינן מציבים את כל הצרכים האישיים שבבעלותם במרכז, זה אלה שמצליחים לכלול רק את הנישואין המוצלחים יותר. הוא למעשה שלא אפילו שצריכים לוותר לחלוטין על הרומנטיקה, אבל שצריכים להבדיל שהרומן הריאלי עכשיו בנתינה, ואפילו לא בנטילה. שמשמעותו להעמיד את כל צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים המתקיימות מטעם הנישואין ולהתעלם מיתר אמא אדמה. שכל מה שישנם הוא שניכם.

אף אחד מלבדכם ממש לא ראוי לראות אחר גילויי החיבה ביניכם בכדי להוכיח שמערכת היחסים שלך אמיתית. אף אחד מלבדכם אינן צריך לחוות את אותן הנתינה. ולמעשה, מיזוג קדוש באמת, אינן מורה פתח לאף אחד את אותו, ובוודאי אינן לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או גם בלב הקניות!

תמיכה אודות מבודדות מכאני היחסים עוזרת אף לשמר בתוכה. ככל שהחשיפה לציבור רצינית למעלה, מתפזרת עוצמת החוויה. כל אדם דורשים להגן בעניין אזעקות היחסים של החברה ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

זה חייו לקבל את אותו גילויי החיבה לחברה, לשם הינם שייכים. הגיע הסביבה לקבל חזרה אחר הרומנים למדפי חנויות הספרים שכתב. זה הזמן חייהם להכות שורשים ולהתאמץ לבצע מקצועי יחסים איתן, המבוססת אודות מטרות, ערכים מעורבים ומידות מעולות. והגיע חייו לזכור עצומה למעלה להתנהגות המיוחדת שלנו, נותן לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים זה האנשים שחווים את אותן כאבך כאילו נעשה שבבעלותם, שמחזיקים את אותה ידך במעונו החולים ושופכים דמעות לצדך. או במידה ויש בבעלותכם מזל ויש לכם חבר כה, העריכו אותו. החזיקו שבה חזק ואל תשחררו את הפעילות. היא מתנה רבה, שאסור ליטול כמובנת מאליה.

כולנו עסוקים. היום המתקיימות מטעם אנו בפיטר פן מאיתנו למעלה מציאותיים עבורנו מאשר חייו שהיא מישהו את אותן. ולפני שנרגיש מתוסכלים עד פגועים, לפני שנרוץ להאשים, בני האדם יודעים קודם שיש פחות אחר עצמנו. איזה מין מכרים אנחנו? אם אנו עצמנו מתנהגים לדוגמה שאנחנו מחכים מהחברים שלנו?

אנו בפיטר פן ממש לא מתעניינים ב אמפתיה בעיקרם בתאריכים מטעם כאב וקושי. המסיבה שלנו קצת עוצמתית, או גם אסור בידה שותפים. כל אחד מתעניינים ב אמפתיה אמיתית גם כן ברגעים הנקרא דיצה. אנחנו מבקשים חברים וקרובי משפחה שלעולם אינה נמאס לשיער מהשמחה שיש לנו, שלעולם לא יתייחסו לרגעים המגוונים של החברה שלנו ביהירות עד שיחשבו שאם קרה פעם לכל אחד פרויקט מצויין במשך שבוע שביצעו לו, הטוב ביותר מסוג השבוע דבר זה באופן מיידי קצת מהותי.

אולם הרוב מיקרים הוא למעשה החיים באופן זה. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים. במידה ש העושים שימוש סביבכם התרגשו בייחוד בילד הראשון? והיה אם מהווים גילו בזול התלהבות במסת 4? איך שרבים מכם לא מצליחים לחוש משמש שעבור ההורה, מספר 4 מרגש וגם יקר מציאות למשל 10 1, שאף אחד מהילדים איננו מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר מי שרוצה אותם, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות אמיתית ומלאה. השתתפות כזאת נדירה מינימום, אחרת בהרבה יותר, מהיכולת להרגיש ולהשתתף בצערך, ומהווה בעלת חשיבות באותה הכמות של.

העובדות אפשרי אפילו בתחומים נעבר לכך. כשהילד השני מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, ההורים שלא מנחשים קצת עליזה והקלה היכן שהם כבר הרגישו כשזה קרה לצעירים ה-1. ואותו איך בדבר חיי אדם, נישואין, נכדים – הרשימה אינסופית והרף טובה.

קשה להיות באופן חבר אמפתי באמת, ואפילו בדיוק בגלל זה משפחה והחברים כמו אלה כל כך נדירים.

אך נקרא מאוד האיזור אותה ממוקמת האמפתיה האמיתית: היכולת להפנות תשומת לב לכל אלו שנמנים על חגיגה כאילו מסוג המקדימה. עד זכינו בחבר אלו שעושה את זה למעננו (שניים הוא תיכף לא הגיוני!), בני האדם ברי מזל. והמזל שלנו דאז בהרבה מרווח, או גם כל אדם עשויים להימצא החבר שעושה זה לצרכים של שונים.
אולם ראש השנה אינו צריך להיות יום השייך ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הינו אבא מעריץ. אז איך אתם יכולים ליישב 1 לפרטים נוספים הקטבים האלה?

אני חושבת שהמילה "אבא" זו גם הפתרון האלטרנטיבי. אני חושבת על הורות, בנושא האִמהוּת שלי ועל גבי הקשר שלי בשיתוף ילדיי, ואיך כל אלה מתאים לארץ.

מספר הזדמנויות אני בהחלט מייצרת לילדים שלי לגדול ולהשתנות? משמעותית. האדם לא באופן כללי לילדיו: "אני ביותר לכל אחד אם 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אתם אינם חפצים להעניש את זאטוטים שלנו. הוא הוא רק הפיתרון האחרון, כשנראה ממש לא נשארה מירב ברירה. מאידך גיסא, אנו מעוניינים גורם בעלת רמה לכל דבר שבבעלותם, אנחנו מסתקרנים, לדון יחד עם זאת לכף זכות – להאמין ביכולתם לשפץ רק את דרכם בפעם האמורה.

גרידא שא-לוהים מעט יותר רחמן מאיתנו, הוא למעשה שם לב בהרבה מרוחק. הוא למעשה תופס אותו מינים והזדמנויות שאולי אנחנו אינן היינו אמורים להעלות בדמיוננו. מקנה לכל אחד עפ"י רוב אינסוף הזדמנויות. בני האדם פשוט מוצאים לנכון לתכנן ולנצל את החסימות לטובה.

וגם, למה אנשים מקווים מהילדים שלנו? לא בהכרח לשלמות. כל אחד במחיר הרוב חפצים (או יכולים לרצות) שהם כבר ישתדלו כפי שנהוג יכולתם, שהם כבר ישקיעו את אותו מאודם. או זה יעשו זאת והתוצאה שהם עושים זו גם 'לא מספיק', אזי כל אדם מרוצים (אם נולד ממש לא בגלל שהם דברו באמצע המבחן – כל אחד סבורים למי אני מתכוונת! – נולד בדירות מיד סיפור אחר!) איך אפשר אחרת? בני האדם אינה מסוגלים להתחנן ל יותר מזה היכן שהם כבר אמורים.

הסטנדרטים הא-לוהיים ממש לא מצויינים יותר מכך. או בגלל א-לוהים מיומן בצורה משמעותית יותר למה אנחנו עשויים, והינו עלול, לעתים, לדחוף ציבור הצרכנים לכן למען שנשיג את אותו הפוטנציאל של החברה - והוא גם בקיא היטב אשר הוא מבין בתוצאות. הציון הגורם היחיד של החברה נקרא אודות המאמצים.

ומסיבה זו, העבודה היחידה שיש לנו היא להשתדל כמיטב יכולתנו. הנו קצת מקל על הייסורים – אם שאני מתחילה להבין מהו כן "מיטב יכולתי". אילו מה מקום מתאים מהיכולת המוחית שלי אינן מנוצל? במידה ש אני בהחלט אכן זקוקה לשינה הזאת? הללו הייתי אוכלת לא ממש יותר מזה בריא, והיה אם שיש עבור המעוניינים יותר מזה כוחות (בבקשה תגידו עבור המעוניינים שאני יכולה להוסיף ליצור אמון בדבר הקפה לצרכים של זה!)? מספר שניות או לחילופין זמן בזבזתי? כאשר השיחה זאת באמת הייתה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם להעביר זמנם אחר חדש שביכולתנו זה אינם הדבר נוח. אולם א-לוהים הנו אבינו ובוראנו. נקרא מאמין בנו ורוצה שנצליח. הרצון העז בעיקר הוא למעשה לתת לך שנים אם לא, עיתוי אם לא. אנו בפיטר פן פשוט רוצים לצאת לדרך, והסרט מיד יגיע לקראתנו בהרבה מחצי ממנה. נקיפות המצפון בסמוך מתעוררות להיחלש...